אורחת בבלוג -דורית שטרן

הפוסט השבוע לא יהיה עלי. כפי שהצהרתי בפוסט הראשון שלי, אני מתכוונת לחשוף בפניכם מידי פעם אמנים ומעצבים מוכשרים, שאני מאוד אוהבת לעקוב אחר עבודותיהם ומאוד מעריכה את היצירה שלהם.

היום אני גאה להציג בפניכם צלמת ומעצבת מאוד מוכשרת- אמנם היא חברה טובה שלי ואני לא אובייקטיבית, אבל מאחר וזה הבלוג שלי- מותר לי להיות לא אובייקטיבית...
קבלו במחיאות כפיים סוערות את דורית שטרן, או בשמה המקצועי d.bandora. דורית בת 31, במקור משבי ציון (בצפון הרחוק). דורית סיימה לימודי עיצוב גרפי במכללה לעיצוב וחינוך ויצ"ו חיפה ב-2009 (יחד איתי), עבדה תקופה כמעצבת במחלקת ההדרכה של אורנג' ולאחרונה החליטה לצאת לחיים עצמאיים.

דורית שטרן

דורית, ברוכים הבאים לבלוג שלי! ספרי לקוראים שלנו בקצרה- איך הגעת לעסוק בתחום?

"הכל התחיל בעצם בכיתות ד' עד ו', אז התחלתי להשתתף בחוגי צילום ושנה אחת גם בגרפיקה. מאז אני בעניין, התחלתי לקחת חלק בוועדות קישוט למיניהן וכל מה שקשור בזה. ואפילו הקמתי סוג של שותפות עם חברה שלי ועיצבנו לכל הכיתה שערים לכל המחברות. גם הלחינו עלי שיר בנושא ...

בתיכון למדתי בבית ספר לאמנויות "מנור-כברי" במגמת אמנות פלסטית, ושם לימדו אותי להתבונן, לפרק את המציאות לצבעים וגם להשתחרר מהמילים או בעצם, מהגרפיקה. למדו אותי לראות את העולם בעיניים של מעצבת-חוקרת ואני התחלתי ישר לסגור אותו בפריימים (כך הזיכרונות נשמרים אצלי כבר שנים- עד היום).

כל שנות התיכון המשכתי לצלם ולרשום ומדי פעם גם ציירתי.

ב-2005 מצאתי את עצמי מתלבטת בין לימודי צילום ועיצוב גרפי והמלאך הפרקטי מכתף ימין ניצח. הייתי צריכה לעבור תהליך של הפשטת רעיונות ובעצם לחזור למה שעשיתי כשהגעתי למגמת האמנות בכיתה י'- להגדיר מטרה לכל מה שעשיתי.

במהלך ארבע שנות הלימוד, הצילום שימש עבורי ככלי המרכזי בו השתמשתי ובמהלך הלימודים נחשפתי לעולם הוידאו-ארט, שהפך להיות כלי נוסף המשמש אותי עד היום".

צילום: דורית שטרן, 2007

מה גרם לך לצאת לעבודה עצמאית?

"האמנות תמיד נשארה ברקע, לא משנה מה עשיתי ואיפה הייתי.

אחרי הלימודים לקחתי פסק זמן וסופסוף הרשיתי לעצמי לצלם 'סתם' ללא מטרה. צילמתי המון ושלחתי את העבודות שלי לכל מיני תערוכות. מחלק קיבלתי תשובות שליליות, כמובן, אבל אלו שחזרו עם תשובות חיוביות חיזקו אצלי את הרצון לעשות עם זה משהו ברצינות, בייחוד בעקבות התגובות שהגיעו מהשטח, לאו דווקא אלו מהאוצרים ה"מבינים".

לצילום המקצועי (של נשים הריוניות ואירועים קטנים) הגעתי דרך שלוש הזדמנויות שונות, כשחברה ביקשה טובה לזוג חברים, מישהי מהעבודה רצתה להפתיע את אחותה שבהריון והשכנה בדיוק ארגנה מסיבת הפתעה לאמא שלה.

גיליתי עולם חדש, בו זכיתי לחלוק אירועים מרגשים של אנשים זרים. הם מכניסים אותי לערב אחד, לעיתים לשניים, לחייהם, מספקים לי חוויות חדשות, אינטימיות, ששייכות רק להם והופכות לערב אחד גם לשלי.

​בזמן הצילום אני מרגישה בתפקיד "המספר הכל יודע". בזכות העובדה שאני מסתכלת מהצד ואוהבת לבחון דווקא את מאחורי הקלעים.

מדיום הצילום הלא-מבוים תמיד בא כתגובה לעולם. הרבה מתחברים לאופן בו אני עושה את זה, אז למה שגם אחרים לא ייהנו ממה שאני עושה באופן טבעי? ולכן הגיע השלב הבא - להתחיל למכור את האמנות שלי. לקח לי זמן לעשות את הסוויץ' במוח שאומר 'אני מוכרת את הצילומים שלי גם במחיר שווה לכל נפש וזה לא מוריד מאיכות התמונה או מהערך שלי כאמנית'. בנוסף, זה לא מונע ממני את האפשרות להציג בעתיד תערוכת יחיד במוזיאון (תמיד טוב לפנטז, לא?)".

גן מונא, 2010, צילום: דורית שטרן

מה מניע אותך ליצור/ לצלם?

"כל דבר מניע אותי לצלם: טקסטורה מעניינת, האופן שבו האור נופל על גשר בטון, אנשים שיושבים על הדשא ומזכירים לי סצינה מתולדות האמנות או 'סתם' נוף יפה. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מצלמת רק כדי להראות אחר-כך לחברים איזה דבר יפה שנתקלתי בו.

אני כמעט ולא מביימת צילומים. צילומים שנראים מבוימים וצולמו בסטודיו סגור הם כאלה שהרקדנים רקדו או עמדו בתנוחות כאלה שבעצם צילום הסטילס הוצאתי את התנועה מההקשר שלה והתקבל משהו חדש שהוא לא ריקוד.

סוג של מטרה ששמתי לעצמי- להנגיש ולהגיש את העולם לאחרים בפיסות קטנות של יופי, להביא אמת אבסולוטית אחת, להציג ערך אחד מוחלט. להתמקד בפרטים הקטנים ודרכם לפרק, לנתח ולהבין את המציאות ובו בזמן להוציא חפצים וסיטואציות מההקשר שלהם ולהעביר אותם הלאה".

צילום: דורית שטרן, 2002

ספרי לנו על אירוע נחמד שקרה לך במסגרת האמנותית שלך

כל תשובה חיובית והזמנה להשתתפות בתערוכה או יריד היא אירוע נחמד ואפילו מרגש.

במאי 2012 השתתפתי בתערוכה של אמני המועצה האזורית 'מטה אשר' באולדנבורג, גרמניה. אולדנבורג היא העיר התאומה של המועצה והתערוכה הייתה חלק מאירוע  גדול יותר בו לקחו חלק כל הערים התאומות של העיר. 

כחודש לפני הנסיעה קיבלנו במייל את הפוסטר וההזמנות לתערוכה. אחד הצילומים שלי נבחר להיות זה שיוביל את כל היח"צ לתערוכה וזו הייתה הרגשה מדהימה!

כל הביקור היה חוויה מיוחדת, ישנו בבתים של אמנים מקומיים ובילינו יחד במשך שלושה ימים שנסובו בעיקר סביב האמנות.

בשנה הבאה קבוצת אמנים מאולדנבורג תבוא ותציג בתחומי המועצה שלנו, התהליך כבר בעיצומו וממש לפני כמה ימים הזמינו אותי להצטרף לבחירת העבודות שיוצגו אצלנו בתור נציגת תחום הצילום, כך שהכבוד הוא עצום.

עולם שקוף, 2010 צילום: דורית שטרן

ספרי לנו על אירוע מעצבן שקרה לך, ומה למדת ממנו?

אני משתדלת להיות פעילה בכל מיני רשתות חברתיות, כשאחת מהן היא קפה דה מרקר. היה משתמש אחד שמאד אהבתי לקרוא, שתמיד צירף צילומים מעניינים לפוסטים שלו ולא פעם תהיתי ביני לבין עצמי אם הוא הצלם. יום אחד גיליתי שצילום שלי מעטר את הפוסט היומי שלו, ללא קרדיט או אישור ממני. כשראיתי את זה הרגשתי כ"כ פגועה וכתבתי לו מכתב קצר על התחושות שלי בתור יוצרת. זכיתי להתנצלות ולקרדיט בפוסט ומאז למדתי לחתום על מה שאני מעלה לאינטרנט.

צילום: דורית שטרן, 2003

על איזה פרוייקט את עובדת בימים אלו? 

"בימים אלה אני משתתפת בפרוייקט SCRIBBLEIT DOWN  ובו מספר אמנים עובדים על אותו הקנבס, כל אחד מקבל בתורו קנבס- הראשון ריק, בשני כבר צריך להגיב לאמן אחר ובשלישי כבר לשני אמנים....

היכולת לחשוף, להיחשף ולשתף פעולה עם אמנים אחרים מעולמות שונים ודומים היא מדהימה בעיני. בפרוייקט הזה ניתנת לי האפשרות לשתף אחרים בעולם שלי, בזוית שלי ובתפיסה שלי אותו.

מעבר לכך, כבר הרבה זמן אני רוצה לעבד את הצילומים שלי ולתת להם עוד שכבה של מידע, לא להציג אותם AS IS  וכאן אני חייבת לעשות את זה ברמה כזו או אחרת, כך שגם מבחינה טכנית אני מתנסה במשהו חדש שלא ידעתי איך לגשת אליו.

יצא לי לשתף פעולה עם אמנים מתחומים שונים בכמה פרוייקטים וגיליתי שהם נותנים לי אפשרות לגלות טכניקות חדשות או סתם זויות שלא חשבתי עליהן לפני כן ואני אשמח להמשיך בדרך הזו".

דקדאנס 2010, צילום: דורית שטרן

ולסיום, איפה אפשר למצוא אותך ואת היצירות שלך? 

"כאן שם ובכל מקום  (:

אפשר לראות מה אני עושה באתר הרשמי שלי http://d-bandora.co.il/ , שם תמצאו קישורים לכל האתרים שלי- לעיצוב הגרפי, לצילום האמנותי, לצילומי ההריון והאירועים שזה משהו חדש שאני עושה ונהנית ממנו מאד.

בטוויטר אני מעדכנת בכל פעם כשאני מצלמת באינסטגרם (שזו פלטפורמה מדהימה בעיני),

אפשר לעקוב אחרי פרסומים שלי בדף הפייסבוק ולהתעדכן על ירידי מכירה בהם אני משתתפת מפעם לפעם.

וידאו-ארטים שלי אפשר למצוא בערוץ היוטיוב שלי .

כעת ניתן גם לרכוש צילומים שלי (ממוסגרים או לא) וגם מגנטים בחנות של עמותת "כלים שלובים" בתל אביב (דיזינגוף 229). מחצית מהסכום היא תרומה לעמותה ובלי קשר אלי כדאי לבקר שם, אפשר למצוא שם מלא מתנות מקוריות ומגניבות.

רכישת צילומים מקוונת ניתן לבצע באתר אינסטפרינט, באתר פיין ארט אמריקה וכמובן ישירות מולי בטלפון 0545-621477 או במייל d.bandora@gmail.com 

אינדקס צבעוני, 2009, צילום: דורית שטרן

תודה רבה לדורית ששיתפה.

אני מקווה שנהניתם כמוני, ואם גם אתם רוצים לקחת חלק ולקבל את הבמה הזו, אתם מוזמנים להשאיר לי בקשה

שבוע הבא אחשוף בפניכם אהבה מאוד גדולה שלי, כזו שעוד לא מצאתי לנכון לעשות ממנה כסף...

מקווה לראותכם בכל שבוע ואל תשכחו להפיץ לחברים!

LiatiB