הפוסט הראשון שלי (או - מאיפה מתחילים בכלל?)

טוב, אז... הנה מתחילים...

והדרך הכי טובה להתחיל היא להציג את עצמי.

קוראים לי ליאת ברקן, אני בת 30, רווקה (שידוכים יתקבלו בברכה), גרה בחיפה (כן, יש עוד חיה כזו- בחורה צעירה שגרה בחיפה...). ואני אוהבת להגדיר את עצמי כמאיירת, למרות שאני עוד הרבה דברים- מצלמת, סורגת, רוקמת, תופרת, מעצבת גראפית, צובעת קירות, מניקוריסטית (טוב, רק החלק של מריחת הלק וקישוט הציפורניים, בלי הליכלוך שמסביב), שונאת לנקות אבל אוהבת לסדר.

יש לי חנות ב"אטסי" (למי שלא מכיר זה קניון וירטואלי לעבודות יד), שם אני מוכרת איורים שלי ודברים נוספים- כרגע יש סביבונים לכבוד חנוכה (יום שבת הקרוב למי שלא מעודכן), ושלטי כניסה לדלת. אז כמובן שאתם מוזמנים להתרשם מהחנות, לקנות ולהפיץ לחברים.

אני מתחזקת דוכן שכרגע פועל בשוק התורכי המתפתח בחיפה. רגע, מה זה השוק התורכי? איפה? אז אני אסביר בקצרה ומבטיחה להרחיב באחד הפוסטים הבאים. השוק התורכי שהיה פעם שוק של ירקות, פירות ודגים, הפך לפני כמעט חודשיים לשוק אומנים. משהו שרוצה להיות כמו נחלת בנימין- ואולי בעוד כמה זמן באמת יצליח להגיע לזה. השוק פועל כל יום חמישי בין השעות 16:00-23:00 וכל יום שישי בין השעות 10:00-16:00, למעט ימים שיורד בהם גשם או שצפוי לרדת בהם גשם.
אז כן, בחודש וחצי האחרונים נהייתי המעריצה מספר אחת של השירות המטאורולוגי, ולראשונה בחיי התחלתי להתפלל שלא ירד גשם. טוב נו, שירד, אבל בין שבת לרביעי בלבד, או שיהיה ענן מעל הכינרת ויסדר לנו את העניינים.

בבלוג הזה אני מתכוונת לרשום גם עליי, על פרויקטים שעשיתי בעבר, ואעשה בעתיד, על אנשים שמהווים לי השראה. אציג לכם בלוגים, מקומות ואנשים אחרים שמעניינים אותי, ואני מקווה שיעניין אתכם כמו שזה מעניין אותי.

אבל כפי שאמרתי קודם- היום הפוסט הוא עליי, כדי שתכירו אותי ואת העולם ממנו אני באה.

הכל התחיל ביום הולדת 10 שלי, קיבלתי את ספר הסקיצות הראשון שלי מבני דודי- רוני ושירלי.

בספר הסקיצות הראשון שלי (1991-1996), התמקדתי באיורי אופנה, לימדתי את עצמי להוציא את הרעיונות מהראש לנייר:

בספר הסקיצות השני שלי (1996-1999) בו השתמשתי עד גיל 18, המשכתי לעצב בגדים דמיוניים, צפיתי המון בערוץ האופנה שרק התחיל לשדר בארץ, רשמתי הערות באיזה בדים אשתמש, איפה יהיו תפרים, פתחים, שסעים, וכו'.

ספר הסקיצות השלישי שלי והאחרון מסוגו (1999-2001)- בשלב הזה כבר החלטתי שהגיע הזמן ללמוד אנטומיה. לימדתי את עצמי ע"י קריאה בספרים והתבוננות באנשים ובעצמי במראה, והתחלתי לשלב את מבנה הגוף בנוסף לבגדים. במקום לצייר רק בגד, התחלתי לצייר קודם גוף ואז להלביש אותו. בהתחלה זה היה רק גוף ללא ראש (כי הוא לא היה נראה לי הכרחי), ובשלבים מתקדמים יותר הוספתי את הראש ולעיתים הוספתי גם תסרוקות על הראש שיתאימו לבגדים.

אז מפה התחלתי. תיקצרתי לכם את 20 השנים הראשונות לחיי בפוסט הראשון שכתבתי אי-פעם..
לגבי איך המשיך המסע, אני אמשיך בפוסט הבא שיתאר איך הגעתי מעיצוב אופנה לעיצוב גראפי ואיור.

עד כאן להיום, מקווה שנהניתם, ושאני אראה אתכם פה שוב,
וכמובן אל תשכחו להפיץ לחברים!
 liatib